פסק-דין בתיק ת"א 23090-08
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
23090-08
15.5.2011 |
|
בפני : מנחם (מריו) קליין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חב` הל יסכה בע"מ |
: אמקול חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ |
| פסק-דין | |
רקע
מונחת לפני תביעה כספית על סך 304,630 ש"ח ותביעה שכנגד על סך 48,900 ש"ח.
התובעת / הנתבעת שכנגד היא חברה העוסקת בשחיטת ושיווק עופות (להלן "הל יסכה")
לצורך שינוע העופות בתוך מפעלה רכשה הל יסכה ביום 07.02.2007 שתי מלגזות מדגם HELI (להלן "המלגזות") מהנתבעת \ תובעת שכנגד היא אמקול חברה להנדסה ולתעשייה בע"מ (להלן "אמקול"). על רכישתה זו קיבלה הל יסכה אחריות עבור המלגזות לתקופה של 12 חודשים.
לטענת הל יסכה מאז הרכישה ולאורך תקופת האחריות התקלקלו המלגזות פעמים רבות וכאשר הזמינה שירותי תיקון מחברת אמקול הוצאו לה הצעות מחיר לתיקון המלגזות בסך עשרות אלפי שקלים וזאת בניגוד לתעודת האחריות.
הל יסכה נואשה מהמלגזות ומהעובדה שנתבקשה לשלם סכומי כסף רבים על תיקונן התכוף ורכשה 2 מלגזות חדשות ומכאן תביעתה לביטול העסקה עם חברת אמקול והשבת הכספים ששילמה הן עבור המלגזות והן עבור תיקונן וכן פיצוייה בגין פגיעה בעבודתה השוטפת.
אמקול טוענת כי הל יסכה במעשיה ו\או במחדליה גרמה לנזק שנגרם למלגזות ומשכך אין האחריות חלה על התיקון ובוודאי שתקלות אלה אינן מצדיקות ביטול והשבה או כל פיצוי אחר. עוד טוענת אמקול כי למעשה הל יסכה לא שילמה עבור התיקונים ולכן הוגשה התביעה שכנגד.
בכתב ההגנה שכנגד הודתה הל יסכה כי מבדיקה חוזרת שנערכה התברר כי התשלומים בגין התיקונים אכן לא שולמו לבסוף ועל כן יש להפחית סך של 46,000 ש"ח מסך תביעתה, ומנגד הכחישה את הטענות בדבר טיפול לא תקין במלגזות וטענה כי היא השתמשה וטיפלה במלגזות במקצועיות רבה.
העילות והנטל הראייתי
בכתב תביעתה טענה הל יסכה כי אמקול נהגה ברשלנות והפרה את חובת הזהירות המושגית הקבועה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן "הפקודה") בכך שמכרה לה מלגזות פגומות ובשל כך נגרמו להל יסכה נזקים כספיים. כמו כן נטען כי בכך הפרה אמקול את החוזה שכנכרת ועל כן קמה להל יסכה זכות לביטול החוזה לפיצוי ולהשבה וזאת ע"פ חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 . עוד נטען כי כאשר גבתה אמקול כספים מהל יסכה בגין תיקון המוצר אשר היה עדיין בתקופת האחריות התעשרה שלא כדין בניגוד לאמור בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979.
כמו כן נטען כי אמקול הטעתה את התובעת לעניין טיב המלגזות וכן לגבי מתן השירות ותנאי האחריות ובכך נהגה התובעת בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981. ובהתאם לסעיף 32 לחוק בו נאמר כי בית המשפט מוסמך לבטל את המכר מטעמים מיוחדים גם כאשר חלפו יותר משבועיים .
בסיכומיו טען ב"כ הל יסכה המלומד כי הנטל הראייתי להוכחת התביעה הורם בעצם העובדה שהתקיימו תיקונים רבים במלגזות חדשות במהלך 4 חודשים וכי עסקינן במקרה בו חל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". לחילופין נטען כי מסיכומי ב"כ אמקול המלומד עולה כי נטענו טענות שהן בכלל "הודאה והדחה" ולכן הנטל הראייתי מתהפך ובשל כך על אמקול להוכיח כי עסקינן בטיפול לקוי במלגזות ע"י הל יסכה וכי נטל זה לא הורם.
מנגד טוען ב"כ אמקול המלומד כי ע"פ הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה הנטל המוטל על הל יסכה בכדי להוכיח תביעתה הוא כפול ראשית על התובעת להוכיח כי נמכר לה מוצר פגום ושנית על התובעת להוכיח כי הפגם לא נגרם ממעשיה או ממחדליה אלא בשל מעשי או מחדלי אמקול.
דיון
האם עסקינן במקרה בו חל הכלל "הדבר מעיד בעד עצמו"? סעיף 41 לפקודה קובע:
"הדבר מעיד בעד עצמו"
41. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.
בע'א 1146/99, קופת חולים נ' מוטי סולן פ"ד נה(4) 898 נקבע שיש שהעובדות שגרמו לתאונה אינן ידועות, ואף-על-פי-כן אל לו לבית-המשפט לדחות את התביעה מחמת אי-הוכחתה, אלא עליו להמשיך ולבחון אם מתקיימים התנאים להחלת הכלל "הדבר מעיד על עצמו" שהינו כלל ראייתי שנועד לבוא לעזרו של התובע על-ידי העברת נטל השכנוע לשכמו של הנתבע".
במסגרתו של הכלל יש לבחון אם התובע לא ידע ולא היה יכול לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק; אם הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה עליו ואם אירוע התאונה מתיישב עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה יותר מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות כזו. משמעותו של תנאי אחרון זה היא ברורה. בהינתן תוצאה של היגרמות נזק מנכס המצוי בשליטת הנתבע, והתובע-הניזוק אינו יודע ואין לו אפשרות לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה שהסב את הנזק, אזי כאשר מניסיון החיים מסתבר קיומה של רשלנות מצד הנתבע יותר מאשר היעדרה, נוצרת הנחה שהנתבע התרשל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|